לחברי אנשי הקולנוע

למרות שבין אנשי הגרעין הקשה של המאהל יש לאנשי הקולנוע ייצוג מכובד, אנחנו, אנשי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, כציבור יוצרים וכאיגודים מקצועיים, לא שם

ואסור שזה יימשך.

אנשי האוהלים בתל אביב ובישראל כולה נאבקים כדי שהשגשוג הכלכלי של ישראל יחלחל לכל מקום, ויאפשר לציבורים גדולים, הקרובים כרגע לקריסה, לחיות חיים שיש בהם רווחה וטעם. האנשים ברחובות נאבקים למען זכויות בסיסיות: דיור ראוי, חינוך, בריאות, רווחה לכולם ואנחנו לא שם.

הזכות לתרבות היא חלק בלתי נפרד מרשימת הזכויות הבסיסית הזו. הזכות ליצור יצירה עצמאית, מקורית, שמרחיבה את הדעת, ולא פחות מכך הזכות להנות מיצירה כזו, המדברת על החיים פה, כאן ועכשיו. הזכות לא להיות צרכני תרבות אלא אנשי תרבות.

במאבק הזה, אנחנו חייבים לקחת חלק.

דווקא עכשיו, כשהרחובות מתחילים לבעור, קול האיגודים נדם וקול היוצרים לא נשמע. לא מצאנו לנכון למצוא את הדרך לשלב ידיים עם אנשי המאבק, לתת מקולנו לצעקה שעולה מהרחוב, לקחת חלק משפיע ומעצב בדיון שמתפתח כרגע על עתידי החברה הישראלת.

לא מצאנו דרך להשתלב בסולידריות רבת העוצמה הזו שמתפתחת מתחת לבתים שלנו, בתלאביב, בחיפה, בירושלים ובבאר שבע, ובכל המקומות האחרים שבהם ציבור האזרחים הישראלי אומר: עד כאן.

אין לנו קיום, לא כאיגודים ולא כיוצרים, אם לא נהיה חלק מהסולדריות הזו ואם לא נקח חלק במאבק הזה!

חברים, זה גם המאבק שלנו – מאבק על מדינה שבה התרבות איננה רק תרבות צריכה, שבה האזרחים אינם רק לקוחות, שבה לא רק הכסף קובע.

זהו מאבק על מדינה שבה מותר לרגש, להצחיק ולעורר מחשבה לא רק על מנת למכור פרסומות. מדינה שבה מותר לכתוב שירה, לביים סרט, לשחק בהצגה ועדיין להתקיים כלכלית. מאבק על מדינה שבה יש סולידריות וערבות הדדית, ולא רק מאבק ברוטלי לשרוד.

זהו גם המאבק שלנו להזכיר למי שצריך להזכיר שלנו, כאזרחים, מגיע בזכות חינוך מעולה, מערכת בריאות מצויינת, דיור הגון, מערכת רווחה יעילה – ומגיע לנו, בזכות, לקבל תרבות מקורית, אמיתית ורלוונטית תרבות ישראלית אמיתית.

זו זכות של כולנו. אסור לנו לשתוק.

יש כל כך הרבה דברים שהיינו יכולים לעשות על מנת להצטרף למאבק, מקול קורא של האיגוד עד להשבתה של ערוצי הטלוויזיה. יכולנו להקים אוהל שבו יוקרנו סרטים תיעודיים רלונטיים בכל מקום שבו יש מאהל, יכולנו ליצור סרטים מהירים שיראו לכולם מה שקורה בשטח.

לא חסרות אפשרויות ודרכים לצאת לרחובות. אחרי הכל – אנחנו אנשים יצירתיים. פשוט אסור לנו, בזמן כזה, לא לעשות כלום.

הגיע הזמן שלנו, כציבור, כיוצרים, להצטרף למאבק. כיוצרים וכחברי איגודים, אנחנו צריכים להיות בחזית.

היום.

אני כותב לאנשי הקולנוע והטלוויזיה, כי אלו חברי האיגוד שלי, אבל המאבק זקוק לכולם, לכל היוצרים: למוסיקאים, ולשחקנים, לאמנים ולכותבים, סולידריות של יוצרים מכל הקשת עם המאבק, הצטרפות של הכוחות היצירתיים למחאה. הזדהות בין כל השכבות בחברה, שתביא לשינוי אמיתי.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “לחברי אנשי הקולנוע

  1. Normally I live and work as a filmmaker in tel aviv and it just happened to be that I left israel for the summer a week before all this great stuff happened for my friends farm in Canada .

    Wish I could be there and I think this bolg is great … It's out time to To make a change god knows we need it more then ever in our film industry  

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s