יום הבושה: על עזות מצח, אטימות וזלזול שיצרו את השלישי לאוגוסט 2011

1. כשיסתכלו על המאבק הזה ממרחק הזמן, אף אחד לא יבין מה קרה לממשלה ולראש הממשלה שהביא אותם לסיטואציה של השלישי לאוגוסט 2011. מה היה פה? אטימות מוחלטת? שכרון הכוח? אולי אותה איוולת מפורסמת של ברברה טוכמן, הידועה בשפת הרחוב בתור טמטום? איך יכול להיות ששלושה ימים בלבד אחרי שצבור עצום יצא לרחובות ואמר את דברו, לא רק שלא הקשיבו לו, ראש הממשלה והממשלה החליטו לפעול בכל הכח בניגוד גמור לזעקה שנשמעה ברחובות? איך יכול להיות שביבי, שמחון ויתר השרים (כן, גם אלה שעושים קולות חברתיים מש"ס למרות שהיו בממשלות ברציפות לאורך כל התקופה שבה דרסו אותנו, וגם אתה, כחלון) – איך יכול להיות שהם הרשו לעצמם, במה שאי אפשר לתאר אלא כעזות מצח בלתי נתפסת, להגיע לשלישי לאוגוסט, יום שבו יידונו בכנסת גם תוכנית ויסקונסין (בוועדה) וגם חוק הוד"לים (במליאה)? מחר, ביומו האחרון של המושב, תובאנה בלחץ הממשלה וברגע האחרון שתי יוזמות שמבטאות קפיטליזם דורסני וממשיכות את פירוקה של מדינת ישראל.

אנחנו צעדנו – והם ממהרים להעלות את היוזמות האלה. עזות מצח, אטימות, זלזול וטיפשות. שילוב שחיינו איתו יותר מדי שנים.

2. יחד עם זאת, לפחות בנוגע לויסקונסין, התחושה שאנשים שמעורבים בעניין מקבלים היא שאנשי השר שמחון מבינים שעשו טעות. יותר מזה – הם מפחדים. חשוב שנזכור את זה – למרות הסיגר והזחיחות, יש מי שנלחץ.

שלום "לא חשבתי על זה עד הסוף וזה בכלל הכנסת יזמה" שמחון

אני לא מכיר את השר שמחון, אבל ההתנהלות שלו באופן כללי הייתה לא חכמה כלל, ונדמה לי שהוא מבין את זה, גם אם באיחור קטלני. הנסיון של אנשי הלשכה שלו להתנער בגמלוניות הגובלת בנכלוליות מהאחריות שלהם לדיון בוועדת הרוחה של הכנסת בפרט ומקידום תוכנית ויסקונסין בכלל מעיד על זה.

שמחון שולח את אנשיו אל מעבר לקווי האויב, כי ועדת הרווחה של הכנסת עומדת על רגליה האחוריות נגד ויסקונסין (ויישר כח לכולם – מימין ומשמאל). צפו מחר בדיון בועדת הרווחה בתשע בבוקר (בערוץ הכנסת או באתר הוועדה). זו תהיה ההצגה הטובה בעיר. עומדים לצלוב אותם.

ראש הממשלה שלנו הולך, לעומת זאת, אל מגרשו הביתי, אל המליאה. שם חמים ונוח.

3. למרות שאני די בטוח שלבנימין נתניהו אין את האופי או את הכישורים להנהיג, אני לא חושב שהוא טיפש. הוא חישב ומצא שהוא יכול להעביר את הוד"לים מחר, בלי נזק של ממש.  במילים אחרות – הוא לא שם עליכם ועל המחאה המצחיקה שלכם. לא על זו ברוטשילד ולא על זו בתקוה ולא על זו בקצרין, ירושלים או בקעה-אל-גרביה. 150,000 איש ברחובות לא מזיזים לו.

הוא גם לא שם על מנגנונים שתפקידם לשמור על האינטרסים של האזרח הקטן ואיכות הסביבה, כמו וועדות התכנון. הוא אוהב סופרטנקרים, שנותנים לו כנראה הרגשה של כוח ושל יכולת ביצוע שכל כך חסרה לו. יש לו גם, כך נראה, רגשי נחיתות מראש ממשלה אחד שכונה בלודוזר, אחד שמזיז דברים (ובדרך דרס אנשים באכזריות – כולל את ביבי עצמו).

כזה הוא רוצה להיות. אז מחר הוא ידרוס אותכם.

אז מה עושים? ממשיכים – לשיר, להתחבק ולהקשיב כמובן, אבל גם למחות ולהלחם, כי למרות הכל המחאה נמשכת – במאהלים וברחובות. מול הכנסת ובלבבות.

תופפו בתופים שלכם בכל הכח: עדכנו את כל מי שסביבכם, פיסית ווירטואלית, כמה הממשלה שלכם מתעלמת מכם. שלחו לינקים לחברים. שתפו ורטווטו. ולא לשכוח – כיתבו מיילים לחברי הכנסת והשרים על הוד"לים או על ויסקונסין, עדיף על שניהם. אם אתם לא ישנים בחוץ – בואו לבקר, גם אם כבר הייתם. שהמאבק הזה ישמע ויראה.

פיתחו טוב את האוזניים והעיניים מחר ואז רישמו לעצמכם – מי מאלו שאנחנו משלמים להם משכורת בירושלים הוא איתנו ומי לא.

מחר הוא יום של בושה בכנסת ישראל, אבל יום החשבון עוד יגיע – והוא לא רחוק כלל. 

עידכון רביעי:

זה מה שקרה בוועדה – במליאה כידוע וכצפוי הפסדנו. זו רק ההתחלה, וזה ייתן לנו דלק. אסור להתרכז רק בוד"לים – אלא גם בוד"לים, כמו שאסור להתמקד רק בדיור: לא באנו לעשות כמה תיקונים קלים. באנו לשנות את חוקי המשחק.  

מיום הבושה ליום הזעם

מודעות פרסומת

15 מחשבות על “יום הבושה: על עזות מצח, אטימות וזלזול שיצרו את השלישי לאוגוסט 2011

  1. זה באמת לא ייאמן. לא דוחה את ההצבעה, לא מקים ועדה… כלום. הוא יילך עם הוד"לים עד הסוף, ועוד ינסה לשכנע את המפגינים שהוד"לים עצמם הם הפתרון למצוקה שלהם. אין מילים.
    וזה באמת יאושר במליאה?

    אהבתי

  2. יניב: זה כבר ברמה שנראה שנתניהו עושה דווקא. גם לא מסיר את חוק הוונדלים, גם מספר על הבמה שז'בוטינסקי אמר שזה טוב שיש טייקונים. שיהיה לו בהצלחה עם זה.

    אהבתי

  3. מארק – יכול מאוד להיות (ישר הפצתי את המסר לחברים שיש להזהר). לגבי ויסקונסין, כל האינדיקציות מראות שמדובר בטעות פולישוקית של השר ולא הייתי בונה שם על תחכום יתר.

    אהבתי

  4. תודה. נראה כמה אשרוד. בנתיים האלימות שבי מתעוררת נוכח הדברים של סגן הממונה על התקציבים באוצר. הטרמינולוגיה שלו מגעילה אותי.

    אהבתי

  5. כל ההצגה שלו את הדברים הייתה בסגנון כאילו המצב הנוכחי בישראל ובעולם כולו הוא ששירות התעסוקה כבר מופרט והשאלה היא, אם ומה צריכים "לקחת מהם" כדי שהממשלה תטפל בזה.
    למשל: "אנחנו הפקענו מהחברות את האפשרות ל…" ואז הוא דיבר על ועדות החריגים.
    עוד פנינים:
    – "זו הדרך היחידה להעניק חיים בכבוד וחופש למובטלים הקשים".
    – "התכנית הזו מעולה ותומכים בה כלכלנים, אקדמאים וארגונים חברתיים" (הוא לא הסכים לגלות אלו ארגונים חברתיים).

    חיים כץ נתן לו לדבר זמן ארוך מאוד וקטע בברוטליות וזלזול כל ניסיון לשאול שאלות הבהרה ("בנות, בנות – תנו לו לדבר"). בעבר עבדתי בכנסת במשך כמעט שלוש שנים ונכחתי על בסיס קבוע בישיבות ועדת הכלכלה וועדות נוספות. אף פעם לא ראיתי שח"כ נותן זמן דיבור כל כך ארוך לפקיד ממשלתי, מבלי שתהא לכך הצדקה. הוא לא באמת הציג את החוק אלא נתן נאום איטי ומתמשך שנגע בכלום אמיתי.

    התייאשתי אחרי כ-40 דקות והחלטתי לחכות לפרוטוקול.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s