יום הזעם

1. חוק הוד"לים הוא חוק רע. רע מאוד. אבל הוא טיפה בים. אם נתמקד רק בו יהיה קל לנצח אותנו. אם כל המאבק יתמקד עכשיו בחוק, נתניהו פשוט יבטל את החוק וניוותר ללא דגלים.

2. מצד שני, השלישי באוגוסט יזכר כיום שבו ממשלת נתניהו, עם קואליציית הענק שתומכת בה, ירקה למאבק בפנים, והמשיכה בתהליכים דורסניים של פגיעה בנכסים ציבוריים, פירוק הסולדיריות החברתית ותמיכה בשכבות העישירות מאוד.

3. לכן, השלישי באוגוסט הוא יום הבושה שלהם.

4. נלחם בחוק הוד"לים, אבל כחלק מהמלחמה בשיטה. שיטה שמטרתה לפרק את מדינת ישראל מנכסיה ולשלול מאזרחי ישראל את המגיע להם. שיטה המשתמשת בדורסנות, ציניות, אטימות ויוהרה להשיג את המטרות שלה. נניף את דגל המאבק בחוק לצד הדגלים החברתיים שהנפנו כבר: דיור, בריאות, חינוך, רווחה. אין אחד בלי השני.

5. מול השיטה האכזרית שלהם אנחנו מציבים אלטרנטיבה אנושית, של סולדיריות בין אזרחי המדינה. נמשיך להרחיב את המעגלים ולקרוא לכל אזרחי מדינת ישראל להצטרף אלינו במאבק לחברה צודקת יותר: ישראל לכולנו.

6. לא באנו הנה לעשות שינויים קוסמטיים. באנו הנה כדי לשנות את השיטה.

7.הגיע הזמן ליום הזעם שלנו. המחאה שלנו היא מחאה לא אלימה, אבל היא מחאה: מותר לנו לכעוס. אחרי היום, לגמרי מותר לנו לכעוס.

(וזה מה שחגי מטר כתב על המשך המאבק)

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “יום הזעם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s