בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לחלום

לגיטימי לא לחשוב כמוני. אם טוב לכם ונראה לכם שטוב גם לאחרים, אם אתם מרוצים מהמדינה ומהכלכלה וממצבכם באופן פרטי, יוקר המחיה זה מושג שלא מדבר אליכם וריכוזיות נשמעת לכם כמו בלוף, אם המערכות סביבכם, חינוך בריאות, רווחה ותרבות, מתפקדות לשביעות רצונכם, בקיצור, אם הכיוון של המדינה נראה לכם, ואתם אוהבים את הראש של ביבי ואת הכיוון של שטייניץ (וכן – גם את הכיוון של כל שרי האוצר וממשלות ישראל בערך מאז שמחה ארליך), ואם אתם באמת חושבים שלמחאה הזו אין הצדקה – אל תבואו להפגנה.

בטח יש משהו טוב בטלוויזיה.

אבל אם אתם תומכים במחאה ותשארו בבית – את זה יהיה לי כבר קשה לקבל.

גם אני מסוייג מחלק מהצעדים, גם אני מתנגד לפעמים לצורה שבה הדברים מתנהלים ויש לי מה להגיד על הגרעין הקשה של המאהל. את כל הדברים האלה אני מבטא, בקול רם (גם פה), וגם אני יכולתי להתפס להתנגדויות האלה ולהסתכל עליהן, ולתת לפרטים הטפלים להסתיר את התמונה הגדולה,

אבל כשאני מסתכל על התמונה הגדולה – אז בקווים הגסים, החזקים, רבי העוצמה של המחאה הזו, היא חשובה ומרגשת ועמוקה יותר מכל הסתייגות. 

ואם גם אתם חושבים, כמוני, שהגיע הזמן לשינוי עמוק ויסודי של הדרך שבה אנו חיים, שבה אנחנו מתייחסים לעצמנו ושבה אנחנו חושבים על החברה שלנו, אם אתם חושבים שמה שקורה פה לא יכול להמשיך, אם אתם לא יכולים לשרוד או רואים מסביבכם את אלו שלא מצליחים לשרוד, אם  עבורכם חברה אנושית פרושה ערבות הדדית, פרושה תמיכה זה בזה, פרושה תקשורת אמיתית ובגובה העינים, ולא רק ג'ונגל של אינטרסים וניכור – אתם חייבים לצאת מהבית מחר.

הצעה להמנון1:

אם אתם רוצים שהילדים שלכם יתחנכו בידי מורים ראויים, יטופלו במערכת בריאות יעילה, יקבלו עזרה במידה וחלילה יזדקקו לה, ובעיקר – אם אתם רוצים שתהיה להם תקווה: לחיות במקום טוב יותר, מאפשר יותר, מרווח יותר, אנושי יותר – אתם לא יכולים להישאר בבית, ואם הם מספיק גדולים תביאו אותם – יש סכוי שהם יהיו שותפים להיסטוריה.

אנחנו צריכים ללכת יחד, כתף אל כתף, עם כל הויכוחים בינינו, עם כל ההתנגדויות בתוכנו. אנחנו צריכים לצעוד יחד, והאדמה צריכה לרעוד מתחת לרגליים שלנו – ומתחת מגדל הממשלה.

בואו. הביאו את מי שחשוב לכם וחושב כמוכם. דברו אם מי שאתם מכירים והפיצו את המסר. לכל אחד מאתנו יש תפקיד היום.

בלעדיכם לא נוכל לעשות את זה, בלעדי כל אחד ואחת שרואה במה שקורה כבר שלושה שבועות ברחובות נס חד פעמי והזדמנות גדולה. כולנו זקוקים לחסד, ובזמנים האלה אנחנו מביאים את החסד בעצמנו, יחד. אתם, אניֿ, כולנו.

לכן אין ברירה, אתם חייבים לבוא מחר –

והאדמה חייבת לרעוד.

הצעה להמנון 2

עוד באותו נושא:

על השלישי באוגוסט, יום הבושה   

הקאמבק – חזרתה של תוכנית ויסקונסין

זכרונות ההפגנה הקודמת

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לחלום

  1. הי אורי
    תודה שאתה משתף אותי במה שקורה אצלכם בתל-אביב. הטקסט לעיל והקריאה הקולקטיבית במגילת העצמאות מרגשים עד דמעות.
    היה שווה 'לשרוד' כדי לראות מה קורה פה בשבועות האחרונים. מקווה שכל זה ימשיך
    לתסוס ולהתסיס, שתהיה פה מהפכה שקטה מתמשכת. יש כל כך הרבה דברים שצריך ואפשר
    לעשות ולשפר…
    להשתמע. צביה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s