הפועל מרמורק (פוסט פרידה זמנית)

ערב תשעה באב, ואני יושב במרכז המידע של מטה המאבק במאהל רוטשילד, מתקשה קצת ללכת הביתה.

מתקשה הרבה, האמת.

מחר אנחנו טסים לחופש. לא נהיה בארץ שלושה שבועות. מה שנראה כמו רעיון מצויין, לא להיות באוגוסט בתל אביב, קיבל בשבועיים האחרונים תחושה של טעות: איך אני יכול לסוע עכשיו?!

בערב תשעה באב אני הולך עם ציפי לשמוע את מגילת איכה ברוטשילד-נחמני. מעגלים מעגלים של לומדים מדברים על חורבן והתחדשות, והיא שואלת אותי איך לא בטלתי את הטיסה, אתה כמו ילד שלוקחים לו סוכריה, אתה כל כך בעניין.

לא, אני אומר לה, אני כמו מישהו שאוהד את הפועל מרמורק שנים ולבד וכבר לא בא למשחקים מרוב שזה נאחס ופתאום הוא מסתובב אחורה ורואה שלוש מאות אלף איש שצועקים יחד איתו: "מרמורק!".

לראות חולצות כחולות בכל מקום. לראות דגלים אדומים מונפים בגאוה, לשמוע את הדיבורים הפתוחים על רווחה, על חינוך, על דיור, על עתיד – הפועל מרמורק בדרך לאליפות.

הטראפיק בבלוג בארבעת הימים האחרונים הוא מטורף. הבלוג קיים בערך שבועיים, נולד מהתסכול העמוק של אדם עובד שלא יכול להיות בפול-טיים מאבק, ויש לו יותר קוראים ממה שיכולתי לדמיין.

יותר מכל דבר אחר מרשים אותי מרחב הפעולה שהמאבק הזה פתח, רשתות התקשורת החדשות, המגפונים הוירטואלים והממשים, הנושאים החדשים או המחודשים שחזרו למרכז והקשרים האנושיים – מרחב רוחש ומרגש של אפשרויות, אנשים, אנרגיה חדשה, ורעיונות, כמה רעיונות, והתרגשות. וגם – תחושה של כח ושל יצירה ושל תיקוות.

ואני נוסע.

לא יודע מה יהיה. אני בקושי יודע מה היה. לא יודע עם האוהלים יהיו פה כשאחזור, או שתהיה כבר מלחמה. אני החלטתי ללכת עד הסוף עם החופש שלי, לסגור את המחשב ואת הנייד ולהיות עם שירה ועם דויד. אין לי מושג אם אעמוד בזה.

כי זה לא מספיק. ממש ממש לא. זו רק ההתחלה. יש עוד המון עבודה. גם פנימה, גם החוצה. יש לי מה להגיד על טקסט החזון הבעייתי שפורסם היום, יש לי מה להציע בכל מה שקשור לארגון, יש לי איזה רעיון או שניים להמשך. אבל אני נוסע. אני סומך על הדמוקרטיה העממית החדשה שתעצב את החזון מחדש. אני סומך על האנשים הטובים שיתארגנו ויתקדמו, אני בטוח שבכל דקה במאהל עולים שלושה רעיונות יותר טובים משלי.

זה לא אומר שאין סכנות, ואין פחדים או קושי. אני פשוט שם אותם בצד רגע. אני מת מעייפות ועוד צריך לגמור לארוז. אבל יהיה בסדר.

מה בסדר – יהיה טוב, נכון?

תגידו, מה המצב של הדיור בר השגה במינכן?

(ועד אז – יש מאמרים מעולים מרחבי הרשת כאן)

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “הפועל מרמורק (פוסט פרידה זמנית)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s