תחזרו לחורים שמהם באתם

את המשפט שבכותרת לא אמר נציג החמאס העזה, לא אמר נשיא תורכיה ולא בשאר אסד למפגינים ברחבי סוריה.

את המשפט הזה אמר עוזרו האישי של ראש עיריית ירושלים (ויועצו לענייני סטודנטים וצעירים, לא פחות) נבו מומיק. הוא אמר את זה למחוסרי הדיור הירושלמים, כפי שצוטט במסיבת העיתונאים של האנשים המופלאים שהשתלטו על פינסקר 11.

חד, פשוט, נמוך וגועלי: תחזרו לחורים שמהם באתם.

בתל אביב לא אומרים דברים קשים כאלה, רק מתנהגים ככה.

מאז החלטת בית המשפט העליון על פנוי מאהלי המחאה (והאמת שגם לפניה) מתעללים פקחי העיריה, בגיבוי שוטרים ויס"מניקים, במחוסרי הדיור ברחבי העיר. ההתעמרות כוללת איומים, מכות, מעצרים – והחרמת ציוד אישי.

הרס הסכוות בלוינסקי בערב החג

פקחים ושוטרים לוקחים ממחוסרי דיור, בניגוד לחוק, את השמיכות שלהם או את השקי שינה שלהם, את הציוד האישי והפרטי שאמור להגן עלהם בלילות המתקררים. בדרך כלל – מישהו גם נעצר על הדרך:

מעצרו הלא חוקי של קובי שחר, מפעילי לוינסקי

אתמול נידונה עתירת האגודה לזכויות האזרח כנגד התעמרות עירית תל אביב-יפו במחוסרי הדיור בעיר. עורכי הדין של האגודה, דן יקיר, טלי ניר ונירה שלו, פנו לבית משפט השלום ותבעו להפסיק את ההתעללות הזו. השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן, לא קבלה את העתירה, כמו שבקשו נציגי מחוסרי הדיור, אבל גם לא מחקה אותה, כפי שדרשה העיריה (זה פרוטוקול הדיון כולל ההחלטה). זה דיון מורכב שלא כאן המקום להכנס לפרטיו.

כן כדאי להתעכב על מה שאמר נציג העיריה הבכיר בדיון, סמנכ"ל התפעול של העיריה, רובי זלוף – כי מבין השורות של הדברים שלו אפשר להבין איך עיריית תל אביב חושבת. הנה כמה ציטוטים נבחרים:

1. "אם זה שני דרי רחוב, שהיו יושבים ברוטשילד על הספסל ולא עושים כלום אלא יושבים וישנים, ולא היו מביאים את כל מי שבא איתם ומייצרים בית חדש, היינו אומרים בסדר"

כלומר, עיריית תל אביב-יפו לא מעוניינת ביצור החדש והמוזר שמסתובב לה ברחובות כרגע: קהילה של מחוסרי דיור. במקום להתחבר למודל שיצרו מלמטה דרי הרחוב ברוטשילד ובלוינסקי, מודל קהילתי מחזק ותומך, ולראות איזו העצמה מופלאה קרתה ברחובות לאוכלוסיה החלשה ביותר שאפשר להעלות על הדעת, וכמה כח ועידוד קהילה כזו יוצרת, במקום להעזר ביצירה המופלאה הזו, הם מעוניינים לפרק אותה לגורמים. כי האמת היא, כמו שברור כאן, שאין שום עניין לפתור את בעיית מחוסרי הדיור. אין שום עניין להרתם לסיוע למצוקה הזו ואין שום עניין לאפשר לקהילות החדשות האלה להתקיים, כשלב בפתרון הבעיה. ולכן עד שניים זה בסדר. מעבר לזה – אם הם יעזו להביא חברים, ואפילו לחלום חס וחלילה על "בית חדש" – הפקחים והשוטרים יהיו שם ויסבירו להם בכל דרך אפשרית, חוקית ולא חוקית, את האמת הפשוטה: תחזרו לחורים שמהם באתם.

המאהל הנודד של רוטשילד (לפני שגורש מפארק הירקון): קהילה של דרי רחוב

2. "אנחנו מבטיחים לבית המשפט, לכל דייר רחוב יש מיטה, יש אוכל ויש מקלחת, אם הוא רוצה הוא יכול".

נפלא, לא? רק שזו לא האמת.

הנה דברים של אבי בלכרמן, מאנשי לוינסקי (וחדר המצב) שבדק את הנושא מראש (ההדגשות שלי):

העיריה שבה וטוענת בפרסומים שונים כי הציעה מחסה ובו מקלחות , מקום לינה וארוחות ומתכוונת לגגון.
בעיר פועלים שלושה גגונים. גגון לנשים ושני גגונים לגברים. האחד לחוסים שאינם מכורים והשני פתוח למשתמשים ומאוכלס ברובו ע"ע אוכלוסיית נרקומנים.
מבירור שערכתי היום עם עו"ד גלעד חריש מקים ומפעיל הגגונים הובהר לי כי הגגון ה"נקי" מסמים (לאנשים הנורמטיבים כפי שהגדיר אותם) מלא עד אפס מקום ואין בו אף מיטה פנויה. הגגון היחיד שיכול לקלוט את אוכלוסית הגברים שלנו הוא גגון המשתמשים. כל החבר'ה הן בלוינסקי והן ברוטשילד מתחלחלים מהפתרון העירוני הזה.
אז הסמנכ"ל משקר בבית המשפט. לא באמת צריך להפתיע (במהלך הדיון, מחוסרי הדיור שמלאו את האולם התקוממו נגד השקרים של העיריה ונציגיה, וחלקם אף הוצא החוצה). אבל חשוב לשים לב למשפט הקטן בסוף: "אם הוא רוצה הוא יכול". כלומר – חסרי הדיור ברחוב אך ורק כי הם רוצים להיות ברחוב. אין פה שילוב של מדינה שפשטה את הרגל בכל מה שקשור לרווחה, כלכלה שמתמקדת במספרים ולא באנשים, עיריה שראשה ופקידיו יודעים לפתוח כבישים ולהרים מגדלים אבל אין להם מושג מה לעשות עם אנשים, יחד עם אנשים שהחיים לא האירו להם פנים.
לא. מדובר בבחירה – אם רק היו רוצים היו מתקלחים. ברור. זו אשמתכם, הומלסים שלא מתרחצים, ולכן, התכבדו וחיזרו לחורים שמהם באתם.
פעיל בלוינסקי מסרב להצעתו החביבה של שוטר ללכת להתקלח
3. "אנחנו מכבדים ונכבד כל החלטה של בית המשפט, אנחנו נהיה יותר רגישים".
זה נאמר אתמול. לא חלפו עשרים וארבע שעות והבוקר שוב פשטו פקחים ושוטרים על מחוסרי הדיור בשדירות רוטשילד. שוב נלקחו השמיכות ושקי השינה. שוב נוצר עימות ונעצרו שני אנשים. הנה הרגישות של רובי זלוף, שאומר הבוקר לא רק לחסרי הדיור, אלא גם לאנשי האגודה לזכויות האזרח, ולכבוד השופטת (שמולה הצהירה העיריה אמש ש"אין מדיניות של סילוק דרי הרחוב ממקומות ציבוריים") והאמת שלכולנו, כל אחד מאתנו –
תחזרו לחורים שמהם באתם.
שוטר מחזיר מפגין לחור שממנו יצא
אבל אנחנו לא חייבים לשתוק. ממש לא.
קודם כל – אנחנו יכולים לדבר עם פקידי הציבור האלה, שמקבלים מאתנו משכורת:
לעוזר האישי של ברקת קוראים, כאמור, נבו מומיק. זה הטלפון שלו בעבודה 02-6297223 וזה המייל mumik@jerusalem.muni.il.
סמנכ"ל התפעול של עיריית תל אביב שהתחייב לפעול ברגישות הוא רובי זלוף. הטלפון בלשכה 03-5218889. מייל מנהלת הלשכה (אריאלה): losthois_a@mail.tel-aviv.gov.il ‎
תתקשרו אליהם. תכתבו. תגידו להם שלא אנחנו ולא האנשים שגרים ברחובות בזמן שהם מקבלים משכורת מהציבור לא מתכוונים לחזור לחורים שמהם באנו. ממש לא.
אנחנו פה ואנחנו פה להשאר. תזכירו להם מי עובד אצל מי. תזכירו להם שהדברים שאנחנו דורשים אלה הזכויות הבסיסיות שלנו, והתפקיד שלהם הוא לספק אותם.
אל תשארו שותקים. עשו פעולה אחת היום למען דרי הרחוב – ולמען עצמכם: למען השינוי.
חוזרים לרחובות (צילום: activestills)
חשוב יותר: אנחנו לא חוזרים לחורים שמהם יצאנו. להפך – אנחנו חוזרים לרחובות, ובשבת הקרובה נפגש שוב בכיכרות הערים.
נבוא מהבתים שלנו עם מהמשפחות שלנו והחברים שלנו, נצא יחד עם הילדים שלנו וההורים שלנו, להאבק בכל מי שעומד מול השינוי, ונמשיך להאבק עד שהמקום הזה יחזור להיות מקום מתוקן שאפשר לחיות בו. זה ייקח זמן, וזה ידרוש עבודה, אבל אנחנו לא מוותרים, ולא נעלמים – העם ממשיך לדרוש צדק חברתי.
ואם יש לכם בעיה עם זה, רובי או נבו –
תחזרו לחורים שמהם באתם.
* * *
עדכון 1 (25.10.11, בוקר):
מר נבו מומיק, עוזרו האישי של ראש עיריית ירושלים, כתב לי את המייל הבא:

אורי,

אין לי מושג מאיפה אתה מביא את זה. האם שמעת אותי אומר כזה משפט? ["תחזרו לחורים שמהם באתם" (אורי)] אין שום סיכוי- כי אם היית מכיר אותי, ולו מעט, אם היית נפגש איתי בשש בבוקר באחד המאהלים, או עונה במקומי לטלפון ב02:00 בלילה ומנסה לסייע לתושבים, באשר הם,  אם היית בפגישה איתי כמו ויקי, אושרית, דוד, אבישי או סורין- בחיים לא היית מעז לומר שהוצאתי ביטוי שכזה או ביטוי דומה לזה- זהו לא סגנון הדיבור שלי.

אשמח מאוד לשוחח איתך בנושא.

רק טוב,

וכולי תקווה שתחזור בך

מומיק

נערך ברור נוסף עם אנשי הדיור הציבורי בירושלים. דרור מזרחי, מפעילי הדיור הציבורי בירושלים ומאנשי פינסקר 11, שנכח בפגישה עם מר מומיק ושצטט אותו במסיבת העיתונאים, עומד לחלוטין מאחורי הציטוט וגם יש לו עדים שנכחו בפגישה שבה הדברים נאמרו.

עדכון 2 (25.10.11) צהריים: 

שרון לוזון, חבר המועצה מעיר לכולנו, שלח מכתב לאנשי עיריית תל אביב. הוא עדיין מחכה לתשובה.

עדכון 3 (25.10.11) אחרי צהריים: 

מר נבו מומיק, עוזרו האישי של ראש עיריית ברקת, התקשר לדרור מזרחי, מפעילי הדיור הציבורי בירושלים, ודרש ממנו התנצלות על כך שצטט אותו כמי שאמר "תחזרו לחורים שמהם באתם" (נראה לי שאני התחלתי את השרשרת הזו).

הוא רמז שיתבע את דרור אם לא יתנצל. דרור השיב שמכיוון ששמע אותו אומר את הדברים, ויחד איתו היו חמישה עדים, הוא לא מפחד מהאיום. הוא הוסיף, שאם אכן תוגש תביעה כזו, מיד אחרי שהיא תופל בבית המשפט, הוא יתבע את מר מומיק על הפגיעה בשמו הטוב, כשהשווה אותו למי שיוצאים מחורים.

שמח בירושלים. נעדכן.

עידכון 4:

8.11.11 – אנשי 'המעברה', הנאבקים על דיור ציבורי בירושלים, חנכו בשמחה רבה את 'בית המאבק' הירושלמי: http://hamaabara.wordpress.com/

11.11.11 – רובי זלוף קודם לתפקיד משנה למנכ"ל עיריית תל אביב יפו.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “תחזרו לחורים שמהם באתם

  1. לא יעזור לכם, כל המכחישים למיניהם
    אתם מכחישים קודם כל את קיומם של אנשים בחברה, שמים אותם בצללי התודעה של עצמכם ושל הציבור , מטילים צל ענק על קיומם של מחוסרי דיור, כולל ילדים, של עובדים זרים, של חלשים בחברה, בחסות תאורה השליתית שאנחנו בסדר,
    מצד שני מוטל צל תודעתי ענק על עשירית מהחברה השוחה במיליארדים שאינם שלהם , שלא נדע ושלא נתעסק בזה ונמשיך לישון מול הטיוויזיה והשחיקה והעייפות,
    אז לא יעזור לכם כלום
    אנחנו לא נרדמים יותר , ולא חוזרים לחורים ולא מוטלים יותר בצל התודעה הציבורית
    התעוררנו באמת ויצאנו מהחצר האחורית והמושתנת של הצודע
    אנחנו כאן להשאר

    אהבתי

  2. לטעון שלכל אדם יש זכות לאוכל, מגורים, ולקבל רכוש שהוא חושב שהוא צריך זה למעשה לטעון שמישהו צריך לספק לו את זה. זה לטעון שמישהו אחר צריך לעמול ולייצר בשבילו את הדברים הללו ולספק לו את זה, רק כי "מגיע לו".
    רוצים לעזור לחלשים? תתרמו מכספכם! אל תכריחו את כולם לשלם מכספם ומעמלם, כי זו כפיה, לא צדק חברתי. אין שום סיבה שאשלם מסים ואממן אנשים אחרים, כשאני בקושי מממן את ילדיי.
    סוציאליזם זה לא צדק חברתי, זו גניבה ציבורית. זה לקחת ממני, כדי לתת לאחרים, בכפיה.

    אהבתי

    1. היום אתה לא ממן את הטייקונים, לא את העניים. זה בסדר מבחינתך, אני מניח, ואין שום קשר בין המימון הזה לזה שאתה בקושי מממן את ילדייך. מה פתאום.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s